אלול - חודש ההתחדשויות וההזדמנויות (יפעת אדלר)
העולם נברא בכ"ה באלול, ובכל שנה ושנה חוזר כוח ההתחדשות הטמון בחודש זה וחוזרת ההזדמנות שלנו להתחדש.
ראש השנה הוא השורש של כל השנה, ובשורש נקבעים החיים שלנו בשנה הקרובה. ומה הם חיים? החיים הם הקשר שלנו עם הקב"ה, הדבקות באור העליון. הקב"ה משפיע שפע אין סופי, אבל אנחנו צריכים להכין כלים כדי לקבל את השפע הזה. וזאת החשיבות של חודש אלול.
אומר הרב שיינברגר שבחודש אלול אנחנו צריכים "לתפוס את העתיד לפני שיצר הרע תופס אותו". יש שפע שרק מחכה לנו, אבל גם יש יצר הרע שנקרא 'מחר', ואם לא נתגבר עליו ונתעורר, יתחילו לפעול כל מיני דמיונות ומחשבות ועצבות ו"אני לא יכול" ו"לא מגיע לי" ו"לא עכשיו" ו"אולי פעם אחרת". ברגע שעושים רווח בין הרצון לבין העשייה, הרווח הזה זה מקום כניסה לכל העיכובים האלה. סמיכות של הרצון למעשה היא סימן לבריאות, למדרגה של בחירה בטוב ולמימוש של הטוב.
חודש אלול הוא הזמן של ימי הרצון, ימים של התכוננות לראש השנה, ימים של הכנה לקבלת חיים חדשים למשך כל השנה הבאה. כל אחד מאיתנו מקבל הזדמנות חדשה, כל אחד מאיתנו יכול לפתוח דף חדש לגמרי לפי הבחירה שלו. הקב"ה משפיע, ואנחנו צריכים להכין כלים לקבל את השפע הזה ולהיות פתוחים לקבל אותו.
כדי שיקרה לנו שינוי, ראשית אנחנו צריכים לצאת מהצמצום ולהאמין ביכולת שלנו להתחדש. בכל בוקר אנחנו אומרים "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית". בכל יום ויום וכל רגע ורגע העולם נברא מחדש ויש לנו הזדמנויות חדשות. גם אם בעבר נכשלנו, גם אם בעבר טעינו – עכשיו אנחנו כבר לא מי שהיינו לפני רגע. רבי עקיבא היה בור ועם הארץ במשך ארבעים שנה ואף לא הייתה לו חיבה יתרה לתלמידי חכמים. הוא היה נוהג לומר: "מי ייתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". על אף כל זאת, רחל ראתה את מידותיו הטובות כרועה צאן, את האהבה והאכפתיות שלו, והבינה שטמונה בו היכולת להיות אחד מגדולי תלמידי החכמים של עם ישראל. היא נישאה לו וניסתה לשכנע אותו ללכת ללמוד תורה, אך הוא סרב מחשש שילעגו לו. נתנה לו רחל חמור שעליו אדמה ובה גדלים ירקות ושלחה אותו לשוק. ביום הראשון וביום השני כולם התאספו סביבו ולעגו לו, אבל ביום שלישי כבר התרגלו למחזה המוזר. וההמשך ידוע. רבי עקיבא הלך ללמוד תורה והפך להיות מגדולי התנאים בכל הדורות, משונא תלמידי חכמים לרב לעשרים וארבעה אלף תלמידי חכמים.
"'אחד היה אברהם' - שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד. שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם. וזהו: "'אחד היה אברהם' (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', תורה "אחד היה אברהם"). כשאנחנו חוששים מה יגידו אחרים ואיך תגיב הסביבה, נוכל להזכיר לעצמנו "אחד היה אברהם"!
כולנו שואפים להיכתב בספרם של צדיקים ולהיחתם לחיים טובים ולשלום. אך מה משמעות הדבר? רק כאשר אנחנו ברצון לקבל על מנת להשפיע אנחנו משווים צורה לבורא. רק אז אנחנו יכולים להידבק בו, ורק אז אנחנו נקראים חיים. אומר "בעל הסולם": "אדם צריך להגיד בפה 'אני רוצה להיות בספרם של צדיקים'". וכשאנחנו אומרים זאת עלינו לזכור את משמעות הדבר - לוותר על הרצון לקבל לעצמנו ולוותר על האגואיזם שיוצר את המחיצות המפרידות ואת המחסומים שמונעים מאיתנו את השפע. מה אנחנו באמת רוצים? מה השאיפות הפנימיות האמיתיות שלנו? ובדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו.
בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, הצינורות נפתחים ועל ידי דיבור פשוט אנחנו יכולים לחדש קשרים שהיו מנותקים במשך שנים. אנחנו יכולים לפתוח את צינורות השפע ולקבל על מנת להשפיע. וזהו עיקר התשובה: ווידוי, חרטה וקבלה לעתיד. זה הסוד של חודש אלול. אפשרות לדף לבן לגמרי, שחרור מבית הסוהר הפנימי, קפיצת מדרגה.
(עפ"י הרצאה של הרב יובל אשרוב על חודש אלול)
