בסוד הלשון - על שמע ישראל ואהבת חינם (יוסף בלו)

בפרשת ואתחנן משה רבנו משתוקק לעבור את הירדן ולהיכנס אל ארץ ישראל, למרות גזירת הבורא לא לעבור את הירדן. על כן, פותחת הפרשה בפסוק "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג, כג-כה). בעל הטורים מלמד אותנו שבכדי שישמע ה' את תפילתנו יש לשיר אליו: "'ואתחנן' היא בגימטריא 'שירה' שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפילתו". אותיות התיבה ואתחנן מרמזות להלן, כי משה משתמש באות וו החבור: לחבר באמצעות את, הן כל כ"ב אותיות הקודש, תפילה מלאת חיות וח"ן, ר"ת חכמת נסתר פנימית. ללמדנו: כי כדי להניע את ה' לבטל את גזירתו, לא על ידי תמורת מעשיו הטובים שצבר משה רבינו בחייו, אלא מתוך רחמים, להתחנן לה' למתנת חינם. ומביא בילקוט מעם לועז לפרשה, כי התיבות 'משה רבינו' הן גימטריא 'תריג', המרמז כי משה רבינו, שהיה סמוך למיתתו, כסף להיכנס לארץ ישראל, כי רק אז היה זוכה לקיים את כל תרי"ג המצוות בשלמות, כי יש הרבה מצוות שתלויות רק בארץ ישראל. יגעתי ומצאתי חיזוק לכך בתיבות מתנת חינם והוא בצירוף מת חנני תם, המרמזים כי ניתן לקבל מתנה מאת ה' בחינם, אם מתחננים להשיג דבר מה ממנו בתום ושלמות, בצורה של השתוקקות עד כלות הכוחות המעשיים החיוניים לחיים. ויש לראות בכך יראת כבוד לעצם ההשתוקקות הזו. כי ההשתוקקות הזו היא נקיה, ברה וזכה. לכן גם ניתן לאהוב ולהתחבר לנברא כזה, לשמוע לקולה של תחינה, ולתת לו את מבוקשו מבלי לקבל תמורה על הנתינה כלל וכלל. למעשה זה הדבר נקרא אהבת חינם אותיות מתנה מאת אב חי, שהרי אבינו, חי החיים, בעל חותם אמת, נתן לעם ישראל את התורה במתנה על ידי משה רבינו הצדיק, באוהבו אותם על אשר הקדימו כמלאכים נעשה לנשמע. תואר הבורא הוא גם כ- אב טוב ומיטיב, תואר אשר נמצא בתיבות ביום חורבן בית המקדש, ט' באב וביום חג האהבה ט"ו באב. ו-חורבן גימטריא חבור הגאולה. אז, בע"ה, שנזכה להשתמש בחורבן כמחולל של רצון להוסיף עוד אהבת חינם, בכדי להיגאל ממידת הגאווה שתביא לענווה ולחבור ולשלום, אכי"ר.

 

שמע ישראל

כסה שתי עיניך בידך 

בשתי אוזניך

שמע קולך

אלוף זן נפש

שמע קולך

חודר אל רגש

שמע קולך ישראל

ישר עקמומיות ליבך

זך, שיר אל אדונך

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

 

באור

את השיר הכתוב לעיל הנני שר לפני כל קריאת שמע כל פעם מחדש, בכדי לנסות ליישר את עקמומיות הלב. יש לכסות ביד את חוש הראיה בכדי להתרכז בחוש השמיעה, המהווה אמצעי להזין את הנפש באמצעות האוזניים, ואז לשמוע את הקול היוצא מבין השפתיים, קול החודר אל חדרי הלב והרגש ומשם אל כל רמ"ח איברים ושס"ה גידים של הגוף. כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב (לקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע ה, לפי אוצר היראה אמונה, טו): "צריך כל אדם להכין את עצמו, ולהשתדל בכל כוחו וכוונתו שיקבל על עצמו האמונה הקדושה בכל יום מחדש בבחינת 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'... וזה בחינת 'שמע ישראל'... כי אף על פי שאנו חזקים באמונתנו הקדושה מכבר משנים קדמוניות, כי ירושה הוא לנו מאבותינו הקדושים, אף על פי כן אין זה דבר ישן, חס ושלום, כי באמת הוא בכל יום ויום חדש לגמרי וכל אדם צריך לילך בזה ולקים זאת להתחדש באמונתנו הקדושה בכל יום מחדש, כי עקר ויסוד כל התורה כולה". אמן כן יהי רצון.

 

 

 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...