אין ענין הכפיה נוהג ברוחני, והכל תלוי ברצון
"...אין ענין הכפיה נוהג שם [ברוחני], והכל תלוי ברצון."
(הרב יהודה ליב אשלג זצ"ל, תלמוד עשר הספירות, פרק א')
ביאור:
היחס של הבורא כלפי הנבראים הוא אסימטרי ביסודו. "מטבע הטוב להיטיב", במילים אחרות, הבורא רוצה רק להיטיב לבריאה. מטרת הבריאה עצמה היא "ליהנות לנבראים", ולכן מהבורא יוצא שפע בלתי מוגבל ובלתי מותנה. פעולת הבורא במציאות היא ביטוי של כוח אחד: הרצון להשפיע.
מנגד, בנויה הבריאה על בסיס הפוך: הרצון לקבל שפע. בלי כוח זה לא תתכן שום הטבה, על פי העיקרון שהשפע אינו נכפה על הנברא אלא מתקבל בו באופן מדוד ומדויק בהתאם לרצונו.
דוגמה: אם אין בי עניין במוזיקה, לא אגיע לתענוג הגדול של ניגון כלי נגינה. הרשות נתונה לכל אחד לבנות בכל תחום את כלי הקיבול לשפע לפי רצונו החופשי.
אנחנו יכולים ללמוד שתי השלכות חשובות מעקרון גדול זה:
• האדם בעל בחירה חופשית, הוא יצור אוטונומי אל מול רצון ה'.
• בתחום החינוך, עלינו להבין שאין אפשרות לדחוף ידע בכוח אל תוך שכל התלמיד, אלא עלינו לעורר בו רצון הלמידה, כי רק כך תתאפשר למידה אמתית ומותאמת לכל אחד, על פי מאמר חז"ל: "חנך הנער על פי דרכו".
