חודש תמוז - אין לך שום גילוי אלא במקום שהיה ההסתר (יפעת אדלר)
בחודש תמוז נשברו הלוחות הראשונים והובקעו חומות ירושלים. אנחנו נכנסים לחודש תמוז בחיל ורעדה לקראת שלושת השבועות. אבל למעשה תמוז הוא חודש של הזדמנויות עצומות.
חודש תמוז מיוחד להעברת המסרים הא-לוהיים לעולם הזה. בחודש תמוז הקב"ה נתן לעם ישראל בפעם הראשונה חומר – את הלוחות הראשונים. בי"ז בתמוז ירד משה מהר סיני עם הלוחות שקיבל מהקב"ה, אבל מכיוון שהכלים עדיין לא היו בשלים להכלת האור העצום הלוחות נשברו. כשאין לנו כלים לקלוט את האור, אנחנו תופסים את האור כחושך. הפער הזה גורם לכל המשברים ולכל החורבנות. למה הקב"ה נותן אור כשאין לנו כלים מתאימים?
אומר בעל הסולם בפתיחה לחכמת הקבלה: "יש כלל גדול בעניין הכלים, אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו... כי אחר הסתלקות האור ממנו הוא מתחיל להשתוקק מאוד אחריו, והשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה את צורת הרצון לקבל כראוי".
המשברים, ההסתלקות של האור, הם ההזדמנות שלנו לגלות את ההשתוקקות שלנו אל הקב"ה. ולמעשה, ללא חיסרון לא יכול להיות תענוג. התענוג הוא השפע שממלא את החיסרון, ואם אין חיסרון גם לא יהיה תענוג בקבלת השפע, כפי שאדם לא יכול ליהנות מארוחת מלכים אם הוא כבר שבע.
אומר בעל הסולם בהקדמה לתלמוד עשר ספירות קל"ד: "ורצוי לדעת החוק העליון הזה, שאין לך שום גילוי אלא במקום שהיה ההסתר. כמו בענייני העולם הזה, אשר ההעדר הוא קודם להויה, כי אין צמיחת החיטה נגלית אלא במקום שנזרעה ונרקבה. וכן בדברים העליונים, אשר ההסתר והגילוי יש להם יחס, כפתילה והאור הנאחז בה, כי כל הסתר אחר שבא לתיקון, הנה נגלה בסיבתו האור המיוחס למין ההסתר הזה, והאור שנתגלה נאחז בו, כמו אור בפתילה. וזכור זה על כל דרכיך".
אין גילוי אלא במקום שהייתה בו הסתרה, וההסתרה היא זו שמאפשרת לנו לבנות כלים לקבל את אורו של ה' יתברך. ההעדר מוליד הויה חדשה. כל חורבן מאפשר את בנייה חדשה. חורבן בית המקדש השני הוא תחילתו של בניין בית המקדש השלישי.
כותב בעל הסולם באגרת ס"ו מיום א' ניסן תרצ"א: "אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, זולת בשעה שמוצא את עצמו כמיואש מכוחותיו בעצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצויר בכוחו לעשות, ותרופה אין. כי אז ראוי לתפילה שלימה לעזרתו ית', שהרי יודע בטח שעבודתו עצמו לא יביא לו התועלת. וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו אין תפלתו שלימה, כי היצר הרע מקדים עצמו ואומר לו שמחויב מקודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת".
דווקא במקומות שבהם אנחנו הכי מיואשים מעצמנו ומהכוחות שלנו, אנחנו שמים את מבטחנו באבינו בשמים. אומר הנועם אלימלך (ויקרא פרשת בחוקותי): "ונמצא שמי שנראה לו השם יתברך רחוק מאוד הוא באמת שהשם יתברך קרוב לו, ולהיפך מי שנראה לו שהשי"ת קרוב לו בוודאי הוא להיפך..."
מה שחסר בעולם אלו כלים. אנחנו בונים כלים ע"י העדר האור, ע"י ההסתרה. הקב"ה חוזר ומעביר לנו את המסרים שוב ושוב, ובחודש תמוז טמון הפוטנציאל לקלוט את האור הגדול שהקב"ה שולח לעולם הזה. ובכל שבירה ומשבר, אנחנו בונים כלים חדשים ומתקרבים בע"ה לגאולה השלמה ברחמים במהרה בימינו אמן.
(עפ"י שיעורים של הרב יואל בן הראש והרב אדיר איתן)
