הפסוק של הפרשה: (שמות ז)
(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
פשט הפסוק:
הקב"ה שולח את משה לגאול את עם ישראל מעבדות מצרים. ה' מודיע למשה שהוא יקשה את לב פרעה בל ישחרר את העם טרם מיצוי כל המכות המתוכננות.
האגדה על הפסוק: (פסיקתא זוטרתא שמות פרק י)
ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו. שאמר [בפסוק שלנו] "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה", אמר ריש לקיש: בא ליטמא [לעבור עבירה] פותחין לו [מסיעים לו], כיון שהכביד פרעה את לבו, אמר הקב"ה כי אני הכבדתי את לבו, הוא התחיל מעשה כבדות, ואני אוסיף לו כבידות וטיפשות, כדי לטורדו מן העולם:
נקודות למחשבה:
הנהגת העולם של הבורא כלפי האנושות מבוססת על שכר ועונש. אם האדם מתנהג כראוי הוא יקבל שכר באופנים שונים ובזמנים שונים, ואם הוא פועל לא כראוי, הוא יקבל את עונשו מוקדם או מאוחר. אך, מערכת שכר ועונש יכולה להתקיים רק אם לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. למרות שהתורה כותבת: "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר" (שמות כא), מבינים הפרשנים שאין מדובר בהמתה כעונש לשור הנוגח. אלא, מדובר בעונש לבעלו שהפקיר אותו! על כן מעלה הפסוק שלנו קושי עצום שמסכם האבן עזרא [מאה ה12]: "רבים תמהו ואמרו, אחר שהשם הקשה לבו, מה פשעו, ומה חטאתו?". פרוש: אם ה' מקשה ליבו של פרעה ומונע ממנו לחזור בתשובה לנוכח המכות, הוא למעשה נוטל ממנו את הבחירה החופשית. ואם כך, איך אפשר להתייחס אליו עוד כחוטא, ולמה מביאים לו עוד מכות כעונש?
• נביא שלוש שיטות פרשניות לפתרון קושיה זו, וכל אחת בדרכה מנתקת את הקשר בין עקשנותו של פרעה לבין עונש המכות הבאות. רש"י סובר שכל מטרת ה' במכות היא לגלות כוחו כלפי עם ישראל, ומסביר:"וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו". ולכן יש הכרח שפרעה ימשיך להתעקש עד סוף כל מסכת המכות המתוכננת. אין המכות עונש על סירובו לשחרר את בני ישראל אלא שלבים בתוכנית המיועדת להרשים את בני ישראל ואומות העולם. הגישה השנייה שמציגה רבנו בחיי סוברת שהמכות אינם עונש על סירובו של פרעה לשחרר את בני ישראל, אלא עונש על חטאו הקדמון, כשהתחיל לייסר את בני ישראל. הגישה השלישית - של אגדתנו והחזקוני למשל- סוברת שלפרעה נתנה הזדמנות להפעיל את הבחירה החופשית שלו: "בחמש מכות ראשונות לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה " אלא "ויחזק לב פרעה"" [פרעה חיזק לעצמו את ליבו].
• על פי חכמת הקבלה, מטרת בריאת היא רצון הבורא להטיב לנבראים. על מנת לקבל הטבה זו, צריכים הנבראים להדמות למידותיו של הקב"ה. ונשאלת השאלה, למה לא נבראנו בשלמות המאפשרת לנו לקבל מיד את כל הטוב שהכין לנו הבורא? למה נתנה לנו בכלל אפשרות הבחירה לא ללכת בדרכי ה'? מסביר הרב יהודה אשלג זצ"ל, שאם היינו מקבלים את כל השפע האלוקי ללא צורך בשום מאמץ ועבודה, היינו חשים אותה בושה שהעני חש כשהוא מקבל סעודת חינם מהעשיר. מתן אפשרות הבחירה הוא אקט של אהבה אין סופית על מנת שנחוש באמת שקנינו בעצמנו את הטוב שאנו מקבלים. ולצורך כך מוכן הבורא להעלם מעיננו כדי להבטיח את חרותנו. מערכת שכר ועונש אינה נובעת מכעס הבורא חס ושלום, אלא מרצון אבא אוהב להחזיר את בניו למצב שהוא יוכל להעניק לו את כל השפע שהוא תכנן עבורו.