בסוד הלשון - הדרך להשיג את רוח הקודש (יוסף בלו)
פרשת השבוע הפרושה לפנינו היא פרשת בהעלותך ופותחת בפסוק :"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"(במדבר ח, ב) אונקלוס מתרגם את התבה "בְּהַעֲלֹתְךָ" בתבות "בִּזְמַן אַדְלָקוּתָךְ" המרמזים כי אהרון הכהן מצווה לעלות להדליק את שבעת נרות המנורה. רש"י מפרש את צורת הדלקת הנרות: "בהעלתך-על שם שהלהב עולה כתיב בהדלקתן לשון עלייה, שצריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה" והמפרש ספורנו מוסיף: "כשתדליק את שש הנרות: אל מול פני המנורה. שהוא הקנה האמצעי וזה כשתפנה שלהבת כל אחד מהששה נרות אל הקנה האמצעי אז: יאירו שבעת הנרות. כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל". יגעתי ומצאתי צרופים המאירים פנים נוספות בשם הפרשה: בהעלותך זה אותיות עלה בתוך כי איש הישראלי אשר עולה רוחנית בלמוד אורייתא, התורה, נמצא פנימי וכלול בתוך אור חכמת הבורא יתברך. כך גם אהרון הכהן שבעת שעלה להדליק את המנורה היה כלול בתוך אוהל מועד ואחר כך גם הכהן הגדול בתוך בית המקדש. ומדוע? כי התיבה בתוך זה אותיות "ב(י)ת כו" (גימטריא הויה) המרמז כי מי שהוא מתנשא רוחנית נמצא ככהן בבית ה' הוא בית המקדש. רמז נוסף בהעלתך אותיות "תעלה בך" וגם "תעלה כב" מתי שאיש ישראלי עולה להדליק את נשמתו כי "נר ה' נשמת אדם", אזי הלהב של הנשמה, מלשון התלהבות והרצון שבלבו הוא לדבוק בתורת ה' ואז עולים בפניו המאירים למצוא את ניצוצות אורם של כב אותיות הקודש ולכן גם מואר באור חכמת ה' שבתורתו הקדושה.
רבי נחמן מברסלב מוסיף לרש"י ולספורנו בלקוטי מוהר"ן (תורה כא):"יֵשׁ שֵׂכֶל שֶׁאָדָם מַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל יְדֵי הַקְדָּמוֹת רַבּוֹת וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם 'אָחוֹר' וְיֵשׁ שֵׂכֶל שֶׁבָּא לְאָדָם בְּלא שׁוּם הַקְדָּמָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁפַע אֱלקִי וְזֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם 'קֶדֶם' בְּשֵׁם פָּנִים. וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב נוֹלָד מֵחֲמַת תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל כִּי טֶבַע הַתְּנוּעוֹת שֶׁמּוֹלִיד חֹם וּלְפִי מְהִירוּת תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל כֵּן מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁפַע אֱלקִי שֶׁהַשֵּׂכֶל נִשְׁפָּע לָאָדָם בִּמְהִירוּת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם הַקְדָּמָה עַל יְדֵי זאת הַמְּהִירוּת שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ" רבי נחמן מסביר אחר כך ששפע אלוקי זה רוח הקודש וזה שכל מקיף שמחיה השכל הפנימי במח הנברא. ושכל המקיף גדול כל כך "עד שאין המח יכול לסובלו". וכשנשפע המח ברוח הקודש זה יוצר את התנועה השכלית מחשבתית במח והיא מהירה ויוצרת חם במח ואז גם בלבבנו: ברצון, בדמיון וברגש הנברא. ואז אין צורך בהקדמות של למוד כי על ידי רוח הקודש ההתלהבות בלב היא טבעית וזה מה שמלבה תמיד את השלהבת לדבוק בבורא יתברך.
ואיך ניתן להשיג את רוח הקודש? רבי נחמן מסביר: "שיקדש את פיו וחוטמו ועיניו ואוזניו והן הן מאירין לו שפע אלוקי". שבעת האברים הם כלים לחושים ואלו בראש האדם, והם כנגד שבעת נרות המנורה, "ופני המנורה הינו שפע אלוקי". וכך מדריך אותנו רבי נחמן: פה - "שישמור את עצמו מלהוציא שקר". חוטם - "יראת שמיים". אוזניים - לשמוע דברי חכמים "ויהיה לו אמונת חכמים". עיניים - "ויעצים עיניו מראות רע" ומסכם רבי נחמן: "כי הן הן המעוררין את שפע אלוקי הנ"ל לבוא כי הפה החוטם העיניים והאוזניים, תלויים במח, והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם, בבחינת פנים" כלומר לזכות ברוח הקודש.
בסוף הפרשה מתפלל משה רבינו לרפואת אחותו ורבי נחמן מגלה (תורה קעד) "כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם אֵין לְהַמִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם... וְזֶהוּ כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה רַבֵּנוּ,. עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל מִרְיָם לא הִזְכִּיר שְׁמָהּ רַק אָמַר סְתָם "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". וְאַף עַל פִּי כֵן הֶעֱלִים שְׁמָהּ בְּרֶמֶז נִפְלָא בְּתוֹך תְּפִילָּתוֹ נָא רְפָא בְּגִימַטְרִיָּא מִרְיָם יוֹכֶבֶד מְכוּוָן מַמָּשׁ הַיְנוּ שֵׁם הַחוֹלָה וְשֵׁם אִמָּהּ שֶׁצָּרִיך לְהַזְכִּיר עַל הַחוֹלֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו אַך לא רָצָה לְהַזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל". זכינו בעצה מעולה כדאי לזכורה ולקיימה.
בע"ה שנזכה לתקן חושינו בכדי להשיג את פני המנורה היא רוח הקודש ושלהבת לבנו תעלה תמיד אכי"ר.
לתגובות: besod.halashon@gmail.com
