וביום שמחתכם - אלו שבתות (יפעת אדלר)
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵֶיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת...
אומר הספרי: וביום שמחתכם - אלו שבתות. אבל בתורה נאמר: "ושמחת בחגך", ומצוות שמחה בשבת לא נזכרת בתורה. מדוע אם כן נקראת השבת "יום שמחתכם"?
האדמו"ר מסלונים זצ"ל בעל ה"נתיבות שלום" מונה כמה טעמים לדבר:
שבת הוא יום הייחוד בין הקב"ה וישראל
"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" - עצם השבת היא האות והייחוד בין הקב"ה וישראל. השבת היא בחינת נישואין בין הקב"ה וישראל, וזהו עניין יום שמחתכם.
שבת הוא יום שמחה ורננה על חסד ה'
במזמור שיר ליום השבת שהיו הלווים שרים בבית המקדש השבת כלל אינה מוזכרת. המזמור מתאר את השמחה של כל הבריאה בחסדי ה' וכי טוב להודות לה'. מזמור זה מתאים רק ליום השבת שבו אנו מסוגלים להתעלות ולראות איך שהבריאה כולה טוב וחסד. ומכיוון שבשבת אנחנו מתרוממים למעלה מעולם התלאות השבת נעשית לנו יום שמחתנו.
השבת היא מקור השמחה לכל השמחות
כל המאורעות הקדושים שיש במשך השבוע הארתם נמשכת ויורדת בשבת לפני כן. בשבת שובה לפני יום הכיפורים יורדת ההארה והנשמה של יום הכיפורים, ובשבת הגדול יורדות ההארות של חג הפסח, וכל בכל מועדי השנה, כל הארות ומדרגות החג נמשכות ויורדות בשבת הקודמת. וכן כל השעות הנעלות שיש ליהודי באמצע השבוע נמשכות ונשפעות מהשבת שלפניו.
השבת היא בחינת עולם הבא וגן עדן
העולם הזה הוא עלמא דפירודא (עולם הפרוד מהא-לוהי) ואילו בעולם הבא ובגן עדן אין עלמא דפירודא ושם ה' אחד ושמו אחד. וגם בשבת כל כוחות הסט"א (הצד השני - היצר הרע) בטלים, בטל העלמא דפרודא והכל באחדות בבחינת יחוד הגמור. וכיוון שהשבת היא בבחינת התיקון הגמור והשמחה הגדולה ביותר היא כאשר הבריאה באה אל תכליתה ותיקונה הגמור נקראת השבת "יום שמחתכם".
אומר בעל הסולם במאמר "לוו עלי ואני פורע" בשמעתי:
"...הנה תכלית מעשה שמים וארץ היא אור השבת, שאור זה צריך לבוא לידי גילוי לתחתונים. והתכלית הזו מתגלה ע"י תורה ומצוות ומעשים טובים. וגמר התיקון נקרא כשהאור הזה יתגלה בשלימותו ע"י אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה], היינו בהקדם תורה ומצוות. מה שאין כן טרם גמר התיקון יש גם כן בחינת שבת הנקראת "מעין עולם הבא", שאור השבת מאיר בין בפרט ובין בכלל כולו. ואור השבת הזה בא בהקפה, היינו בלי הקדם יגיעה, אלא אחר כך יפרע את כל ההקפות. היינו, שאחר כך ייתן וישלם את כל היגיעה שהיה צריך לתת מקודם שזכה לאור. וזה פירוש "לוו עלי", היינו, תמשיכו את אור השבת בהקפה, ואני פורע... היינו שה' יתברך יגלה את האור הזה, רק שעם ישראל ילוו היינו שימשיכו. ואעפ"י שעדיין אינם ראויים, מכל מקום בהקפה יכולים להמשיך".
השבת היא המפתח שלנו לעלייה רוחנית. השבת שולפת אותנו מעולם הפירוד וההעלם ומכניסה אותנו לבחינת גן עדן, למציאות של חיבור עם הבורא, ל"שוויתי ה' לנגדי תמיד" למשך יום אחד בשבוע. והחיבור עם הבורא הוא שמחה ותענוג אינסופיים.
