הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (שמות ג)
(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:
פשט הפסוק:
לאחר שמשה ברח ממצרים למדבר מִדְיָן, הוא נהיה לרועה צאן. יום אחד, הוא רואה סנה בוער שאינו נאכל, ומתוכו שומע את קול ה' לראשונה.
האגדה על הפסוקים: (שמות רבה פרשת שמות פרשה ב)
"מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" [בפסוק שלנו]. ר' אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות, כך היו ישראל שפלים מכל האומות, ירודים במצרים. ולפיכך נגלה הקב"ה עליהם וגאלם, שנאמר: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם". (שמות ג). ר' יוסי אומר: כשם שהסנה קשה מכל אילנות וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אינו יוצא בשלום, כך היה שעבוד מצרים קשה לפני הקב"ה מכל שעבודים שבעולם: (...) ור' יוחנן אמר: מה הסנה הזה גדל על המים, כך ישראל אינם גדלים אלא בזכות התורה שנמשלה למים, שנאמר: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיהו נה). (...) מה הסנה עושה קוצים ועושה וורדים - כך ישראל יש בהם צדיקים ורשעים.
נקודות למחשבה:
משה רבנו נתקל בתופעה חריגה המחייבת אותו להתבונן ולהתקרב אליה: סנה בוער שאינו נאכל. מיד מתברר לו שבאמצעות התרחשות על-טבעית זו מבקש הקב"ה להתגלות אליו לראשונה, ולהטיל עליו את המשימה הכבדה של גאולת עם ישראל מעבדות מצרים המרה. המפרשים מתלבטים למה ה' בחר בתופעה מוזרה זו כדי לבשר למשה את שליחותו.
• היסטוריית העם היהודי מבוססת על הברית בינו לבין הקב"ה: אם ישראל ישמור את התורה והמצוות ויפרסם את שם ה' בעולם, אז הקב"ה ישמור עליו עד זמן הגאולה. ברית זו נמשלת בתנ"ך לברית נישואים בין איש לאישה בצורה היפה והשירית ביותר: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו) [המילה "דוֹד" פה במובן של אהוּב]. במקום הקדוש ביותר ליהדות, בקודש הקודשים של בית המקדש, נמצא ארון הברית. מעל הארון עומדים הכרובים, אחד זכר והשני נקבה, שפונים זה אל זו, ומסמלים את הקשר הנצחי שבין ישראל לבורא. בין בעל ואישה קורים לפעמים אי הבנות ומשברים, אך בסיס החיבור שבין בני זוג אוהבים נשאר איתן ושמור. גם הזוגיות של הקב"ה וישראל לא נטולת משברים. כשישראל רץ אחרי אלוהים אחרים, או מתענג בגלות, מרגיש הקב"ה נבגד. ומנגד, קיימת לא פעם אצל עם ישראל תחושת בדידות עמוקה בשל הסתר הפנים של הקב"ה לנוכח הטרגדיות החוזרות, כפי שמבטא הנביא: "אָכֵן אַתָּה אֵ-ל מִסְתַּתֵּר" (ישעיהו מה). ולמרות הכל, עומדת הברית בין עם ישראל לה' בכל המצבים, וגם הקשים ביותר. וזה הסוד הגדול הטמון בסנה הבוער.
• נצחיות הקשר הנפשי שבין עם ישראל ואלוקיו מוצאת ביטוי גם אצל כל פרט ופרט. גם אצל יהודי שאינו מקיים תורה ומצוות נשאר נִיצוֹץ של כמיהה לשורש נשמתו. אחרי השואה נעשה מאמץ לאתר ילדים יהודים שהוסתרו על ידי נוצרים ולהחזיר אותם ליהדות. מסופר על שליח שהגיע למנזר אחד באירופה וביקש להיפגש עם הילדים הלומדים שם. כשהכומר שאל אם יש יהודים בקבוצה, אף אחד לא ענה. השליח שהתכונן לעזוב את המקום בידיים ריקות, התחיל לשיר בקול רם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". פתאום הופיעו דמעות בעיני ילדים אחדים שפרצו בבכי. גם כאן נשמרת מהות היהודי באש החורבן הגדול. גם כאן סירב הסנה להפוך לעפר .
