אפקט הפרפר (יואל אופנהיימר)
הפסוקים של הפרשה: (בראשית לז)
(ג) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: (ד) וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:
פשט הפסוקים:
יוסף, בן הראשון של רחל האהובה, הוא בנו המועדף על יעקב. כסימן של חיבה, מעניק לו יעקב בגד מיוחד: כותונת הפסים. מתנה זו מעוררת אצל אחי יוסף קנאה ושנאה.
האגדה על הפסוקים: (תלמוד בבלי מסכת שבת י עמ ב)
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים [לא יפלה בן אחד לעומת האחרים], שבשביל משקל שני סלעים [ערך של שלושים גרם כסף] מילת [צמר רך שבו היה עשוי הכותונת] שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
נקודות למחשבה:
הדרישה לצדק ולהוגנות מושרשת עמוק בנפש האנושי. מהפיכות, רציחות, ומלחמות רבות התבססו על התחושה העזה של הקיפוח. ומה שנכון ברמה החברתית הוא קל וחומר תוקף בחיק המשפחה! האהבה של הורים לילדים אמורה להתחלק באופן שווה בניהם על מנת לשמור על ערך השלום והאחווה. וגם אם הורה חש קרבה מיוחדת כלפי ילד אחד, עליו להקפיד לא להפלות את ילדיו האחרים. ברור שאהבתו המיוחדת של יעקב ליוסף לא התבססה על דברים בעלמא, אלא על תחושה עמוקה של קרבה רוחנית. יוסף נקרא "הצדיק", ויעקב הרגיש את מדרגתו היוצאת הדופן.
• האגדה שלנו מדגישה את הפער הענק בין מאורע מקומי מוגבל לבין תוצאותיו הגלובליות. סכסוך משפחתי מתגלגל לשנאת אחים, ולגלוּת ושעבוד של עם שלם! החלטות מנהיגי העמים קובעים במידה רבה את גורל האנושות. אם נתבונן לעומק, נגלה שהעמדות ותפישות העולם של מנהיגים אלה הושפעו מאוד על ידי מספר קטן של מאורעות פרטיות שקרו בילדותם או בנערותם. גם יוסף, העתיד להתגלות כשליט מצרים והעולם העתיק כולו, בנה את אישיותו וערכיו במרחב המשפחתי של בית יעקב. תורת הכאוס (chaos) מכנה השתלשלות אירועים גדולים מסיבה התחלתית פעוטה, בלשון ציורית של "אפקט הפרפר": משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספרה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו! הקב"ה בחכמתו האין סופית מנהיג את ההיסטוריה על ידי שרשרת של סיבות ותוצאות מורכבות להפליא גם בפרטים הקטנים ביותר. עלינו, בני האדם, מוטל להבין שלכל ביטוי של קיומנו בעולם, במחשבה, דיבור, ומעשה, השפעה הרבה מעבר להבנתנו, במקום ובזמן. אנו משאירים אחרינו עקבות רבות הממשיכות להתגלגל ולהשפיע במציאות גם שנים אחרי שזִכרננו נמחק ונשכח.
• פרשת כותונת הפסים מלמדת אתנו עוד לקח חשוב: הנהגת הבורא פועלת בצורה של מידה כנגד מידה. תהליך הפרוד של יוסף מאביו מתחיל ברגע שהוא מקבל ממנו את כתונת הפסים. לאחר שאחיו מוכרים את יוסף לישמעאלים, הם לוקחים את הכותונת ושופכים עליה דם של עז. בחזרה לאביהם הם מראים לו את הכותונת המוכתמת ושואלים: "זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא". יעקב מסיק מיד שיוסף נטרף על ידי חיה רעה וחש את כאב האֹבדן הגדול: "וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים". אותה כותונת היא זו שמפרידה את יעקב מהחיים ולוקחת אותו לעולם השכול. גם סביבתנו משקפת לנו את דרך התנהגותנו אִתה, מידה כנגד מידה. אדם רע מקבל יחס מנוכר מהחברה ונשאר בודד. אדם חביב ואוהב, מוקף חום וחברים.
