לבטל את האבן שבליבי (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (בראשית כט)
(ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר:
פשט הפסוק:
לאחר יציאתו מארץ ישראל, מגיע יעקב לארץ מולדת אמו ושם ניגש לבאר בקרבת בית משפחת אמו.
האגדה על הפסוק: (בראשית רבה פרשת ויצא)
"וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה" [בפסוק שלנו] - זה בית הכנסת, "וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן" - אלו שלשה קרואים, "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים" - שמשם היו שומעים את התורה, "וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר" - זה יצר הרע, "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים" - זה הצבור, "וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן" - שמשם היו שומעין את התורה, "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ" - שכיון שהם יוצאים להם יצר הרע חוזר למקומו.
נקודות למחשבה:
על פי הכלל הפרשני הידוע, אין בנרטיב התורה פרטים מיותרים. לכל מילה בתורה קדושה ומשמעות עמוקה משלה, ובילדיה אין התורה שלמה. לכן, ריבוי הפרטים המתארים את צורת הבאר שלידו נפגשו לראשונה יעקב ורחל דורש הסבר. הפרשנים ראו בפרטי הבאר רמזים על עם ישראל, העתיד לצאת מזיווג קדוש זה. אגדתנו מתמקדת בקשר המיוחד שבין תורת ישראל לנפש האדם היהודי.
• המים נמשלים לתורה על פי נבואת ישעיהו: "כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" והרד"ק (צרפת – מאה 13) מסביר במקום: "והמים משל לתורה ולחכמה כמו שאי אפשר לעולם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא חכמה". לכן, הבאר שהוא מקום המים, הוא גם סמל לבית הכנסת, מקום התורה. העדרים שבאים לשתות מהבאר, הם משל לבני ישראל הבאים לשמוע וללמוד תורה [שלשה עדרים כנגד שלשת העולים לתורה בימי ב' וה'].
• לעומת המים החיים, עומדת אבן גדולה, עצם דומם וקשה, אדיש וקר. בספר "מסילת ישרים" מסביר הרמח"ל שהכבדות, העצלות, וההרגל, חוסמים את הזריזות וההתלהבות בעבודת הבורא. לכן היצר הרע - מוקד האינרציה והגשמיות- גם נמשל לאבן. וחז"ל (סוכה נב ב) מסבירים את השפעת לימוד התורה על יצר הרע בהקשר למשל שלנו: "אם פגע בך מנוול זה [היצר הרע] - משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא [היצר הרע] – נימוח [נמס]..., ככתוב ..."אבנים שחקו מים" (איוב יד)". במילים אחרות, מסוגלת התורה לשנות את טבעו של היצר הרע [כוחות האגו ותאוות החומריות של הנפש] ולגרום לו להתייצב לרשות הטוב. וכך ניתן אולי לפרש את הפסוק של ספר תהילים: "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם". וכך הופך לב האבן ללב בשר רגיש ושומע.
• מכיוון הפוך, על מנת להגיע למי הבאר, יש קודם להסיר את האבן החוסמת. אדם יכול להיות מדען גאון ללא קשר עם מדרגתו המוסרית או הרוחנית. לא כך פני הדברים בלימוד תורה, שהיא דבר ה' ממש. וככל שירצה האדם ללמוד ולהעמיק ברבדים הפנימיים של התורה, כך יהיה עליו לזקק ולתקן את נשמתו לפני הלימוד. מסופר על המקובל גדול שהתקשה בהבנת קטע סבוך של הזוהר. רק לאחר שהלך ועשה מעשה חסד וחזר ללימודו, התבהר לו הסוגיה. נוכל לסכם זאת במשפט: "כדי שאבין, עלי לבטל את האבן שבליבי".
