הסולם הוא הר סיני (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (בראשית כח)
(יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (יג) וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו ....
פשט הפסוק:
יעקב, הבורח מבית יצחק ורבקה, שוכב בלילה וחולם ורואה מחזה של מלאכים עולים ויורדים על סולם שמגיע עד ה'.
האגדה על הפסוק: (בראשית רבה פרשת ויצא פרשה סח)
"וְהִנֵּה סֻלָּם" [בפסוק שלנו], זה סיני [הר סיני שבו נתנה התורה]. "מֻצָּב אַרְצָה" [בפסוק שלנו הוא כנגד הפסוק במתן תורה]:"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט). "וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" [בפסוק שלנו כנגד הפסוק:] "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד). דבר אחר: "וְהִנֵּה סֻלָּם" זה סיני, אותיות דדין הוא אותיות דדין [סלם וסיני בעלי אותה ערך מספרי בגימטריא = 130] ... ולמדנו לנביאים שנקראו מלאכים, ככתוב "וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ ה' בְּמַלְאֲכוּת ה' לָעָם" (חגי א). "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים" [בפסוק שלנו], זה משה ואהרן. "עֹלִים" [בפסוק שלנו, כנגד הפסוק] (שמות יט) "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים". "וְיֹרְדִים" [בפסוק שלנו], זה משה [ככתוב:] "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם" (שמות יט). "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" [בפסוק שלנו כנגד:] "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר" (שמות יט).
נקודות למחשבה:
סולם הוא מכשיר המאפשר לאדם הנמצא במקום נמוך לטפס למקום גבה. בחלום של יעקב, מחבר הסולם בין העולם הארצי שלנו לעולם הרוחני של הקב"ה. וכאן עולה שאלה: אנו מאמינים שה' נמצא בכל מקום על פי הכתוב בנביא: "ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו), אם כן, מה המשמעות של ה"עלייה" לקראת האלוֹקוּת? למה יש צורך בסולם בשל כך, ומה הוא הסולם שעומד לרשותנו בעולם הזה? כדי לענות לשאלות אלה, נעזר בכמה מושגים מתורת הרב יהודה אשלג ז"ל, גדול המקובלים של הדורות האחרונים.
• בעולם הרוחני לא קיים המימד של ומקום המוכר לנו בעולם הגשמי. המרחק שבין שני דברים מוגדר על ידי הדמיון שביניהם: אם שני דברים דומים בתכנותם, הם נחשבים "קרובים". אם הם שונים בצורתם הם נחשבים "רחוקים". למשל בחיינו, אדם המגיע לארץ זרה ירגיש "רחוק" מתושבי המקום שהוא יפגוש בטיול, בשל מחסום השפה והתרבות. לעומת זאת, אם הוא ידבר בטלפון עם חברו הרחוק אלפי קילומטרים, הוא ירגיש "קרבה" נפשית מיידית אתו. בנוסף מוגדרים המושגים של מעלה-מטה על פי המדרגה הרוחנית של כל דבר ודבר. הקב"ה טוב ומטיב לבריאה כולה ובעל השלמות המוחלטת. לכן הוא נמצא במדרגה הרוחנית "הגבה" ביותר. האדם לעומתו, בטבעו, רודף אחר טובתו העצמית, ועסוק בחשבונות של רווח אישי. בשל כך, הוא נמצא למטה, בתחתית המדרגה הרוחנית, רחוק מהבורא. עבודת האדם בחייו הוא לסגור את פער זה, לעלות מעלה מעלה, ולהתקרב תמיד יותר אל הבורא ולאורו הנעים והטהור.
• טיפוס זה מתאפשר על ידי שינוי הטבע של האדם לכיוון של הנתינה, האהבה, והדאגה לזולת. ובכך הוא הולך ונהיה דומה יותר ויותר לבורא. ה"סולם" המאפשר שינוי מהפכני זה הוא קיום התורה והמצות. לכן, הסולם הוא הר סיני, הוא עבודת התורה התמימה, שלא על מנת לקבל פרס, אלא רק כדי לעשות נחת רוח לבורא. לפעמים אנו מצליחים ועולים עוד שלו בסולם, לפעמים אנו נכשלים ויורדים, אך אנו בטוחים שבסוף התהליך נגיע כולנו לפסגת הסולם, בדבקות עם ה'.
