לזכרו

דרור מיוחס ז"ל . תושב כפר מיימון, עובד סוציאלי בהכשרתו. 

דרור נולד בסתיו תשל"ג (1972) כאח החמישי למשפחת מיוחס בגני תקווה.
הוא גדל והתחנך בישוב הקטן שבין פתח תקוה לקריית אונו. כבן למשפחה דתית לאומית עבר מסלול של חינוך הממלכתי דתי, כולל חברות והדרכה בתנועת הנוער בני עקיבא. כבר מגיל צעיר ניכרו בו תכונות של עמידה על עקרונות ואי קבלת מוסכמות חברתיות כדברים המובנים מאליו. הוא ידע לסמן מטרות ולחתור בנחישות להשגתן. את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון, בתחילה כנהג טנק ובהמשך כמפקד. חבריו לשירות מתארים אותו כאדם ערכי מאד שגם בשעות קשות שמר על נורמות התנהגות ומוסר גבוהות מאוד.
עם שחרורו מצה"ל פנה ללימודים באוניברסיטת בר אילן. בתחילה נרשם למחשבים אך החליט שהוא מעדיף לעבוד עם אנשים, והמיר לימודי מחשבים בעבודה קהילתית. בסיום לימודיו החל לעבוד במחלקת הרווחה בהרצליה. דרור עבד עם קבוצת נכים שהתארגנה באופן עצמאי על מנת לדאוג לכל צרכיהם ומחסורם. 
לאחר שנשא את עינת בת כפר מימון לאישה, הלך אחריה והעתיק את מגוריו ומרכז פעילותו לדרום. בתחילה גרו בקיבוץ עלומים ואחר כך בנו את ביתם בכפר מימון. לזוג נולדו שלושה ילדים. יעל, רפאל והודיה. 
את הקריירה המקצועית שלו בדרום, דרור התחיל בניהול מחלקת הנוער במועצה האזורית שדות נגב. בסגנונו המיוחד הוביל את הנערים לכך שייטלו אחריות למעשיהם, הקימו יחדיו מועדון לשעות הפנאי וקבוצת תיאטרון טיפולי. 
במקביל לעבודתו, דרור השלים לימודי תואר שני בעבודה קהילתית. לאחר מכן, התקבל לבית הספר למנהיגות חינוכית ע"ש "מנדל" בירושלים והיה חבר מחזור י"ב. גם במכון מנדל דרור דבק בסגנונו הפשוט והלא פורמלי. הלימודים בתוכנית נמשכו שנתיים מרתקות. דרור איש השטח השכיל, הרחיב אופקים והתחבר לעולם הספרים בכלל וספרי מחשבת ישראל והגות בפרט. 
בערך האותה תקופה נחשף דרור לתורת הרב אשלג. הוא למד במשך מספר שנים את כתבי "בעל הסולם" דרך חברותא טלפונית שבועית. 
דרור מאוד התחבר ללימוד זה, שהתאים לו בשל אופיו המיוחד ובשל תחום העיסוק המקצועי שלו. 
דרור ידע לתרגם אתהלימוד העיוני למעשים של השפעה ונתינה במציאות. 
 דרור הצטרף לעמותת "מכנה משותף" בקרית גת. במסגרת זו העביר סדנאות לצוותים שונים בנושא ערכים המשותפים למגזרים השונים כגון כעס, ענווה, שמחה, כף זכות, התכנים היו מבוססים על ארון הספרים היהודי.
דרור עבד ב"מכנה משותף" כשלוש שנים, שלאחריהן עבר לעבוד במרכז החוסן של המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית של שער הנגב, שם היה אחראי על צ"חי (צוותי חירום יישוביים). במסגרת מרכז החוסן, דרור הגה תוכנית ליזמות והעצמה קהילתית אשר נקראה "דולפינים". התוכנית הצליחה מאוד וזכתה להדים חיוביים בכל הארץ. כיום הדור השלישי לתוכנית כבר פועל בשער הנגב, ויש התחלות מעודדות גם באזורים אחרים בארץ.
במקביל דרור היה גם העובד הסוציאלי הקהילתי של המושב יכיני. קשרים של אהבה והערכה הדדית מיוחדים מאוד נרקמו בין דרור ובין חברי המושב. דרור יזם הקמת "בית המדרש לאהבת חינם" בישוב. הרעיון היה לשפר את המידות באמצעות לימוד פרקי אבות, התמקדות בראיית הטוב אהבת הזולת. התוכנית ממשיכה גם היום. השלט "ואהבת לרעך כמוך" מתנוסס על שער הישוב, ולאחרונה מודל זה מיושם גם בישובים אחרים.
בשלהי שנת 2010 המחלה החמירה. 
המשפחה והחברים עטפו אותו במשך כל המאבק קצר המועד על חייו. דרור השיב את נשמתו לבוראו בז' אדר ב' תשע"א והוא בן 38 שנים בלבד. 
במהלך השבעה, זרם המנחמים לא פסק והסתבר שהנסתר בפועלו היה רב על הגלוי. בכל יום נחשפו עוד מעשים ופעולות שהמכנה המשותף שלהם היה נתינה וחסד משולבים בחכמת חיים בתבונה ובראיה לרחוק יחד עם צניעות ועשייה שקטה.