מחלוקת שאינה לשם שמים (יואל אופנהיימר)

הפסוק של הפרשה:  (במדבר פרק טז)

(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:

פשט הפסוק:

פסוק זה פותח את סיפור מעשה קורח שהחליט למרוד במנהיגותו של משה רבנו.

האגדה על  הפסוק:  (מדרש תנחומא פרשת קרח)

"וַיִּקַּח קֹרַח", מה כתוב למעלה מן הענין "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו), קפץ קרח ואמר למשה: אתה אומר: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו), טלית שכולה תכלת מה היא שיהא [האם היא] פטורה מן ציצית? [בגד עשוי כולו מתכלת, האם חייב בציצית – שלכל אחד לפחות חוט אחד של תכלת] אמר לו משה: חייבת בציצית. אמר לו קרח:  טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה [מציצית] וארבעה חוטין פוטר אותה?? בית מלא ספרים מהו שתהא [האם היא] פטורה מן המזוזה? אמר לו [משה]: חייבת במזוזה. אמר לו כל התורה כולה רע"ח [278] פרשיות שיש בה כולן אין [אינם] פוטרות את הבית [ממצוות מזוזה] ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?? אמר לו [קורח]: דברים אלו לא נצטווית עליהם ומלבך אתה בודאם. כתוב "וַיִּקַּח קֹרַח", אין "ויקח" אלא לשון פליגה [מחלוקת] שלבו לקחו.

נקודות למחשבה:

כהמשך ישיר לסוף הפרשה הקודמת, מציג לנו המדרש את מצוות ציצית בלב המרד של קרח נגד משה. מצווה זו דורשת לעשות פתילים בפינות הבגדים כאשר חוט אחד יהיה בצבע תכלת. בניגוד למשה, סבור קרח שבגד שעשוי כולו מחוטים של תכלת פטור מציצית. כתוצאה מעימות זה, מעניש ה' את קרח וכל עדתו, והם נבלעים חיים בבטן הארץ. איך ניתן להבין עונש חמור זה על רקע חילוקי הדעות שבין שני האישים? המדרש רומז לנו המסר הסמוי שבעניין: במסווה של מחלוקת הלכתית, שואל קורח את משה שאלה נוקבת הרבה יותר: "... כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה':" (במדבר טז). במילים אחרות: מה יתרון ההנהגה הנוכחית (משה ואהרון) על שאר העם? מכוון שכל העם נכח במעמד הר סיני ובהתגלות האלוקית, כל העם נמצא במדרגת הנבואה! תשובתו של משה מרמזת שהמנהיגות נבחרה על ידי ה'.
אנו לומדים במסכת אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו". קיימים שני סוגים של מחלוקות: מחלוקת "לשם שמיים" נובעת מהחיפוש של האמת ושל הטוב. אם בעל  המחלוקת ישתכנע שחברו צודק, הוא ישמח ויקבל את דעתו. "סופה להתקיים" כי היא חותרת לבירור האמת הנצחית. מחלקת "שאינה לשם שמיים" היא מחלוקת שהמניעים שלה נסתרים, ונושא המחלוקת הוא רק תרוץ  לקידום המטרה העיקרית של בעל המחלוקת: לשפר את מעמדו ולהשפיל את יריבו. "אין סופה להתקיים" כי היא שקרית במהותה ונובעת מאינטרסים של אדם שתוך כמה שנים יחלוף מהעולם.
בכניסה למחלוקת אם אדם אחר, עלינו לבחון את עצמנו בקפדנות וביושר ולשאול: האם מחלוקת זו נקייה מכל אינטרס אישי או שמא היא נועדה לשרת מטרה אגואיסטית סמויה? האם אקבל את הדעה השנייה בשמחה אם מתברר שהיא האמת? אם נוכל לענות כן לשאלות נדע שאנו נמצאים בצד היושר והאמת.

הדפסה