אחראי על הכל! (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (בראשית פרק א פסוק כז)
וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
פשט הפסוקים:
ביום השישי של מעשה בראשית נברא האדם הראשון, תכלית ומרכזה של הבריאה. האדם נברא עם חלק רוחני בתוכו, הנשמה.
האגדה על הפסוק: (מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה)
...לפיכך נברא אדם יחידי [נברא אדם אחד בגן עדן] ללמדך: [א] שכל המאבד נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. [ב] ומפני שלום הבריות [למניעת ריב בעולם] שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך [ג] ושלא יהו מינין [כופרים] אומרים הרבה רשויות בשמים [ד] ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומים זה לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו
[ה] לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם ...
נקודות למחשבה:
משנה זו מבטאת בצורה חזקה ביותר את חשיבות האדם הבודד בעיני היהדות.
בכתבי האר"י הקדוש כתוב: האדם הוא עולם קטן והעולם הוא אדם גדול. במילים אחרות האדם משקף בקטן את המערכת של כל העולם כולו.
האדם הוא "נזר הבריאה". אין לבריאה משמעות כלשהי בלעדיו.
מעקרון היסוד הזה נובעים עמודי התווך של המוסר היהודי:
א. קדושת החיים: אסור לרצוח אדם אחר, אסור להתאבד. לעומת זאת, חובה לבטל את כל מצוות התורה כדי להציל חיים פרט לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. על עבירות אלה עדיף המוות על החיים.
ב. חשיבות השלום בעולם ושלילת כל גזענות.
ג. אמונה באל אחד.
ד. לכל אדם חובה למלא את ייעודו בעולם. כל אדם הוא יצור יחידאי שלא היה מעולם ולא יהיה שוב במציאות.
לכל אדם בכל דור ניתנת האפשרות להיות במדרגה של "אדם הראשון". לכל אחד יש תפקיד, יש שליחות בעולם שרק הוא יכול למלא. כל אדם יכול לכתוב שיר, לנטוע גן, לצייר ציור או לחדש תורה, שמעולם לא היו ושלעולם לא יהיו אחריו.
ה. לכל אדם אחריות מכרעת על עצמו, על סביבתו, על העולם כולו. האדם לא חי בחלל ריק. כתוב בגמרא במסכת קידושין: לעולם יראה אדם את עצמו ואת כל העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב. עשה מצווה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה.
המקובלים הרחיבו את רעיון זה ולימדו אותנו שמעשי האדם משפיעים על כל העולמות. אם האדם עובר עבירה הוא מחריב עולמות עליונים ומביא קללה לעולם. אם האדם מקיים מצווה הוא מתקן עולמות עליונים ומביא ברכה בעולם.
